ירון שור שוב שכח את האמת ומאמין בשקריו.

לפני שבוע וחצי מצא במה מכובדת ומיקרופון פתוח להפיץ לכל עבר את שקריו. בקישור המצורף תוכלו לשמוע מה מפיק פיו: לשלושת טביעות הנעל החלקיות, המסמנות מסלול יציאה מתא 2 לכיוון תא 3 הוא קורא "העקבות המסיחות", לא חס וחלילה ראיה פורנזית מוצקה כסלע שעל אחת מהן ניגר דמה של תאיר ז"ל. לשתיים מהן, זאת שעל מיכל המים וזאת שעל הקיר המפריד בין תא 2 ותא 3 הוא קורא "עקבות מדומיינות", למרות שבאותו משפט הוא מספר, שהמשטרה התייחסה אליהן במלוא הרצינות ושגתה, לתפיסתו, לחשוב במשך שלושה שבועות, שסימנו את מסלול יציאת הרוצח מהתא.

ומה קרה אחרי חודש? בניגוד להנחיות ותוך כדי עבירה חמורה על החוק היה מי שלחש על אוזנו של רפ"ק שור, המומחה לטביעות נעליים, כי אין ולו ראיה פורנזית אחת (דם, שערות, רוק וכו'), הקושרת את זדורוב (ראיות פורנזיות של אחרים יש למכביר) לזירת הרצח בתא השירותים קטן המידות.

ינאי עוזיאל ז"ל, קצין המז"פ שביקר בזירה כתב, כי "המכנסיים מוכתמות בחומר החשוד כדם בתצורות של טיפטופים ומריחות" (סעיף 3, י"ד). חודש עבר והנוכל שור, מחופש לאיש חוק, הפך את הטיפטופים והמריחות האלה בתהליך מופלא לשש טביעות נעליו החלקיות (טביעה מס' 5 מכילה 3 טביעות חלקיות) של החשוד הפוטנציאלי ברצח. על מנת לחזק את קביעתו המופרכת שור שלח מייל לעמיתו הגרמני (בתמונת הפוסט) בו הוא מבקש את עזרתו מול חברת 'סלמנדר', שיצרה את נעלי העבודה של זדורוב לקבע את "הראיה הפורנזית" היחידה בתיק. גם אם יאמרו לי, כי שור ועוזריו שמצאו את טביעות הנעל בכירים ובקיאים מעוזיאל בתחום, עדיין לא צריך להיות גאון גדול לראות את הבלוף ולהבין עד כמה נואשת הייתה המשטרה לשמור על כבודה.

המצגת של שור, שהוצגה בבית המשפט המחוזי התקבלה על ידי הרכב השופטים וגם אני, שנכחתי בכל דיוני המשפט, השתכנעתי בסוף אותו היום, שאכן זדורוב הוא שדרך על מכנסיה של תאיר וביצע את הרצח.

אולם מהר מאוד הבנתי שמדובר במעשה רמיה ומי שהציג את "הראיה" הזאת הוא לא יותר ממאחז עיניים. לאחר שמתעמקים בראיה הזאת ניתן להבחין בקלות, כי כל שש הטביעות בלתי אפשריות כאשר מדובר על מכנסיים, שבתוכם רגליים בעלות מבנה עגול ואחת מהטביעות נמצאת בחלקה מתחת לברך המקופלת. אולי הן אפשריות כאשר מדובר על משטח ישר. ויותר מזה, אם אכן מדובר על עקבות נעליו של זדורוב – היכן העקבות האלה על ריצפת תא השירותים והיכן הן בהמשך לאחר שקפץ מעל הדלת התא? למי שלא בקיא בחומרי החקירה – אין שום ממצאים כאלה.

גם העובדה, שנעלי העבודה הבלויות של זדורוב נותרו מלוכלכות, אך ללא ממצא כלשהו מדמה של תאיר והניסיון הנואש של שור לערוך ניסוי שכל מטרתו לבדוק האם ניתן לשטוף רק את סוליות הנעליים באקונומיה – מוכיחים לי, כי הייתה כאן רק הצגה ולא שום ניסיון לברר את האמת.

ניסוי נוסף שערך רפ"ק שור תמוהה עוד יותר. מעט לפני שמומחה ההגנה, בוזדיאק הגיע לארץ החליט שור לגזור, וכנראה להשמיד, את החלק התחתון של המכנסיים בלא שסיפק או נדרש לספק כל הסבר לפעולה הזאת. שור טען, כי ביצע ניסוי בגזיר בד הג'ינס, אך בחר דווקא חלק מוכתם בדם, עליו הייתה מוטבעת עקבה חלקית. למה עשה כך? האם מישהו הורה לו לבצע את חיתוך המכנסיים? מה שברור הוא, שטביעת הנעל הזאת אינה דומה כלל לטביעות הנעל החלקיות של זדורוב, אלא דומה מאוד לשלוש העקבות הבלתי מזוהות של מסלול היציאה מתא השירותים.

שור צודק, ששופטי המחוזי קטלו את חוות דעתו של מומחה ההגנה, בוזדיאק, אבל משום מה שכח או בחר שלא לזכור, ששופטי העליון גימדו את משקלה של חוות דעתו אודות ראיית שש טביעות הנעל החלקיות על מכנסיה של תאיר ולמעשה ביטלו את הראיה הפורנזית היחידה הקיימת בתיק רצח תאיר. אלה דבריו של ראש הרכב שופטי בית המשפט העליון, יורם דנציגר בהקשר זה:

"מכל מקום, במקרה הקונקרטי שלפנינו מסכים חברי (יצחק עמית) כי יש לדחות את חוות דעתו של שור בכל הנוגע למישור הפגמים האקראיים-ייחודיים. ואולם, לדידו, יש לאמצה בכל הנוגע להתאמה הסוגית. כשלעצמי, גם אם אאמץ את דרך הניתוח המוצעת על ידי המשיבה ועל ידי חברי ביחס לראיות של טביעות נעל – דהיינו גם אם אתייחס אליהן ככל ראיה נסיבתית מבלי להיזקק למבחנים קשיחים וכמותיים – עדיין אינני מוצא לבסס ממצא על קביעותיו של שור, לרבות בשאלת ההתאמה הסוגית. אוסיף בהקשר זה כי מסקנתי זו נשענת על בחינת מכלול החומר שהוצג לערכאה הדיונית בסוגיה זאת. מקובלת עלי הערתו של חברי, לפיה "מראה עיניים ומשמע אוזניים והשילוב בין השניים" מקנים לערכאה הדיונית כלים לעקוב ולהבין טוב יותר את דבריהם של המומחים (פסקה 33 לחוות דעתו). ברם, חשוב לי להדגיש כי תמונת מכנסי המנוחה והשקפים ששור הניח על גביה, כמו גם המצגת שהכין הכוללת עשרות תצלומים והשוואות לגבי הטביעות, עמדו לנגד עיני ונבחנו על ידי בקפידה, שעה שקיבלתי החלטה בסוגיה שבמחלוקת בתיק הנוכחי" (עמ' 211).

ירון שור – אכן "עקבת נעל יכולה להיות משהו קטן, קלוש, שצריך הרבה אמצעים כדי להשוות בינה לבין מה שהותיר אותה", אבל לעמוד על דוכן העדים ולשקר בלי להניד עפעף כאשר אתה יודע בוודאות שאתה משרת הכל חוץ מאשר את האמת המקצועית שלך מעיד בעיקר עלייך כאדם עם לב של אבן, מתנשא ועלוב. חוות הדעת הקלושה והשקרית, שאתה הוצאת תחת ידייך הותירה פצע מדמם בלב שלי ובלב של הציבור בישראל. מול יהירותך, זחיחותך ושקריך לא אתקפל ולא ארפה. יום הכיפורים הממשמש ובא הוא הזדמנות עבורך לבקש סליחה ולתקן.

קישור לראיון עם ירון שור ברשת ב'גמר חתימה טובה
קישור לאימייל
שתפו

כמה צילומי מסך מהפוסט שהסירו מהפייסבוק :