בשנים האחרונות המונח "רספונסיבי" הלך וצבר תאוצה. הוא הופיע בכל הזדמנות שבה דיברו על בניית אתרים או על התצוגה של אותם אתרים במכשירים שונים. שאלות רבות נשאלו, פוסטים רבים נכתבו וויכוחי רשת ניצתו. לכן החלטנו שהגיע הזמן להסביר אחת ולתמיד (ובעברית!) – מה זה בעצם "רספונסיבי"?

המחלוקת העיקרית בנושא סובבת סביב הגדרת המושג או סביב השאלה – כיצד ניתן להכריז שעיצוב של אתר מסוים הוא באמת רספונסיבי? נראה כי אנו זקוקים לאיזו מין רשות שופטת של האינטרנט כדי שתכריע בסוגיות הרות גורל שכאלה ותכריע אחת ולתמיד מה רספונסיבי ומה לא. אולי אפילו תפרסם איזה לוח אבן שבו יהיו חקוקות עשרת הדיברות של הנושא.

לא באמת.

במציאות שמשתנה תדיר, אי אפשר לחקוק בסלע מונח כזה, שמתפתח כל הזמן.

כמה טעויות נפוצות

אספנו עבורכם כמה הנחות שגויות שמתרחשות בדיונים האלה בנוגע למהו רספונסיבי:

  • יש הגדרה נכונה אחת בלבד למושג הזה
  • בידינו לקבוע מה תהיה ההגדרה ועלינו לאחד כוחות מרחבי הרשת על מנת למצוא אותה
  • כולנו מתכוונים לאותו הדבר במילה "רספונסיבי"

כל ההנחות הללו מטעות, שכן הרספונסיביות היא קונספט מתפתח, עדיין אמורפי מכדי שתהיה לו הגדרה קבועה – כמו מונחים רבים מעולם האינטרנט. יחד עם זאת, מאחר שהמונח בכל זאת נע בכיוון מסוים של גיבוש הגדרה כללית לפחות, שמנו לנו למטרה להבהיר את המושג החמקמק הזה, לפחות כדי שתוכלו להבחין בין מה שרספונסיבי למה שלא.

עיצוב רספונסיבי או אתר רספונסיבי

קודם כל, בואו נבדיל בין עיצוב אתרים רספונסיבי לבין רספונסיביות כתכונה.

למה לנו לעסוק בכאלה ניואנסים? ובכן, כי אנחנו רוצים לסייע לכם כאן בעזרת ההגדרה של אית'ן מרקוטי דווקא ל"עיצוב אתרים רספונסיבי", מבחינה טכנית.

מרקוטי טען שההגדרה לעיצוב אתרים רספונסיבי מוגבלת לשלוש טכניקות ספציפיות לבניית אתרים שמתאימות את עצמן לסביבות שונות:

  • לייאאוטים גמישים
  • אימג'ים (ואובייקטי מדיה) גמישים
  • שאילתות מדיה (Media Queries)

אם להסתמך על ההגדרה הקצרה הזו, המונח עיצוב אתרים רספונסיבי אינו משאיר מקום לעמימות. זהו מונח טכני, מכני, המבוסס על אלמנטים ספציפיים.

יחד עם זאת, המונח הטכני הזה ספג השפעות מצד הרעיון המופשט של רספונסיביות, כלומר קונספט-על המכתיב בנייה ועיצוב של אתרים ואפליקציות יעילים ונוחים שיוצגו היטב בכל מסך ומכשיר.

כך למעשה הפך המונח הטכני של מרקוטי למייצג של רעיון רחב הרבה יותר, שניתן אפילו לכנותו חזון באשר לבניית אתרים בהווה ובעתיד. כך שניתן להסביר באמצעות רשימה של צעדים כיצד ליישם עיצוב אתרים רספונסיבי, בעוד שהפיכתה של כל חווית הרשת שלנו לרספונסיבית – היא כבר משהו גדול יותר שנסמך על כולנו כקהילה.

בשונה מ"עיצוב אתרים רספונסיבי", מונח שיש לו הגדרה אחת ומקור אחד, רעיון ה"רספונסיביות" לא הומצא על-ידי איש. הוא של אף אחד ושל כולם יחד בעת ובעונה אחת. השפה מתפתחת כל הזמן ובמהירות עצומה, על אחת כמה וכמה כשמדובר בקהילת האינטרנט ומונחי רשת סופגים כל הזמן השפעות חדשות ומשמעויות נוספות. מסיבה זו, אין טעם לנסות ולשלוט בהגדרת ה"רספונסיביות" כתכונה.

עיצוב רספונסיבי

אז מה בכל זאת אנחנו מנסים להגיד כשאנחנו אומרים "רספונסיבי"?

במרבית המקרים, אנשים ישתמשו במילה על מנת להצביע על התכונות: סתגלנות, נגישות והתאמה למכשירים שונים. כך שעל אף שהגדרת המושג עדיין רחוקה מגיבוש לכדי קונצנזוס, אפשר לומר כי קיומה נעוץ בתנועה הולכת ומתגברת לקראת בנייתה של רשת מותאמת-מכשירים או רשת מותאמת לריבוי מכשירים, ליתר דיוק.

כלומר ייתכן שככל שעיצוב אתרים יתקדם עם השנים, המילה "רספונסיבי" תהפוך למיותרת, מובנת מאליה. גאי פודג'ארני חקר את הנושא ומצא כי כ-12 אחוזים מבין 10,000 האתרים המובילים כיום הינם בעלי עיצוב רספונסיבי. לא מדובר בנתח עצום, אבל בהחלט על כזה שמצביע על מגמה ועל כך שהנושא כבר מזמן לא נשאר בגדר נסיון של מעטים אלא מתחיל להטמע עמוק. אם לדבר במטאפורות: נראה כי גלגלי העזר כבר הוסרו מהאופניים האלה.

אנחנו צופים שקהילת האינטרנט תמשיך לנסות ולגבש קונצנזוס עמוק יותר סביב הרספונסיביות, גם אם אותו קונצנזוס יתרחק מעט מהמשמעות המקורית (למשל העובדה שבמקרים מסוימים המונח כבר משמש כשם תואר לאתר או אפליקציה מסוימים ולא כהוראת הדרכה כיצד לבנות את אותם אתרים או אפליקציות).

האם משמעות הדבר היא שהרספונסיביות – תהיה משמעותה אשר תהיה – בדרך להשתלט על העולם? נראה שהיא בדרכה להפוך למספיק דומיננטית עד שבסופו של דבר המונח יהיה כה ברור מאליו עד שיעלם וישאיר אותנו לחזור ולומר רק "עיצוב אתרים" בלי להוסיף אחר-כך שום שם תואר.

(מבוסס על כתבתה של ליזה גארדנר מתוך IndustryResponsive Design , 6 במארס 2014 ועל הפוסט של ג'ייסון גריגסבי Defining Responsiveness)

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *